ערוגות ותלמים הנעת חומר אורגני

ערוגות הנעת SOM‏

יצירת מערכת עבודה נכונה בשדה גידול המזון המשלבת עיבוד קרקע המותאם לסוג הקרקע, לטופוגרפיה – לעונה הרטובה ולעונה היבשה, לסוגי העשבייה ולכוח האדם הזמין – מאפשרת בעיקר אינטנסיביות גידולים, הגדלת קיבולת המים בקרקע, סילוק או/ו קיצוץ עשבים, צמצום מזיקי קרקע, והצנעת זבלים וקומפוסט.  איכרים וחקלאים מקיימים וקונבנציונלים מדייקים בסדר של עיבוד הקרקע, כאשר ההבדל בין גידול מזון בקנה מידה קטן לגדול הוא הכלים.

לאחר תהליך ההכשרה, עיבוד הקרקע המתמשך נקרא 'הכנת קרקע', זוהי התבנית הבסיסית של תהליך זה המתאים לקנה מידה קטן-בינוני בשדה גידולי ירקות אינטנסיבי מקיים :

אנו נשאף להגיע לעומק של -20 ס"מ מינימום בפעולת התיחוח / הפילוח, וזאת כדיי:

 להגדיל חדירות וקיבולת מים ולחות

 הפחתת סחף הקרקע ע"י אגירת המים בתלמים הפתוחים

 שיפור מצבן הפיזי של קרקעות כבדות ע"י חשיפתן לפעולת הכפור/חום

 סיוע בהדברת פטריות וחיידקים פתוגניים +חרקים מזיקים ע"י חשיפתם להשפעת מזג האוויר

 הכנה מוקדמת יותר של הקרקע לשתילה

 סיוע להפרדת חומר צמחים גס שהוצנע

 הכנסת חמצן להגדלת מיקרו-ביוטה אירובית

 קבלת מצע נוח לחידור שורשי, ושיפור ניקוז שדה.

הפיכת קרקע מסיבית אינה הכרחית ופוגעת בSOM ובמבנה הקרקע, זמן הפילוח/תיחוח תלוי בטיב הקרקע ובתנאי האקלים כך שהקרקע חייבת להיות מוכנה. :  " פילוח/תיחוח סתווי רצוי בכל סוגי הקרקעות בעיקר שהופכים את אדמת מירעה ".(תומפסון, 1939) 

עבודה לפי השימוש האינטנסיבי בחיפויים, הרטבה נכונה, גידול זבל ירוק, פוליקולטורה, מחזור זרעים והצנעה של זבלים וקומפוסט תביא לשיפור מבנה הקרקע אשר יצמצם, לאחר מספר שנים, את הצורך בפילוח /תיחוח אינטנסיבי ויחליפו בקלטור ושידוד בלבד.

יש להקפיד לא לפלח/לתחח קרקע רטובה מידי בעיקר קרקעות חרסיתיות, וכן אין להניח קרקע זו להתייבש יותר מידי לפניי פילוח /תיחוח הקרקע. חריש בקרקע רטובה גורם להידוק קרקע, אם מניחים להתייבש יותר מידיי זמן  מתהווים רגבים קשים. אין הדבר תופס בקרקעות הקלות.  הקרקע טובה לפילוח/תיחוח כשהיא מתפוררת בקלות בחופן היד 'פלפלה'..

טרקטוריזציה של חיות משק

מאז תחילת המהפכה החקלאית השתמשו איכרים במחרשת המסמר במקומות שונים בעולם , מחרשה זו מפלחת את הקרקע עד כ-40-30 ס"מואינה הופכת שכבות עמוקות , באזורים סמי ארידיים וסמי-ממוזגים הפיכת קרקע היא בעיתית ופוגעת בSOM וזאת משום כמויות של לחות קרקע מצומצמות אשר אינן מאפשרות התפתחות מהירה של מיקרו-ביוטה קרקעית.  בניגוד לאזורים אלו באזורים הטרופים ובממוזגים התפתחה המחרשה הגורפת אשר לה נטייה וכיפוף ההופכים את שכבות הקרקע.  גידול חמורים, סוסים, שוורים המשומשים לחריש ולעבודות משק שונות אינו דורש תשומות כבדות ואף תורם למשק:

מידע וקישורים לאתרי אינטרנט העוסקים בעניין animal traction  באתר הזה :

http://www.atnesa.org/linkstoanimaltractionsites.htm

   מניעת הידוק קרקע בזמן חריש

   סחיבת משאות וחומרים

   אספקת זבלים לשדה

   הגעה לשטחים טופוגרפיים קשים (הרריים).

   כיסוח עשבייה במרעה מחזורי או בינות לעצי פרי במטעים

   שימשו בזבלים יבשים לבנייה והסקה

   אספקת בשר, חלב ומוצריו

כיום  מדינות רבות בעיקר בעולם השלישי משכללות או עדיין משתמשות בבהמות משא לחריש, קובה היא היחידה אשר עשתה מעבר מחודש וכולל  לשימוש בבהמות משא.

  http://www.cosg.org.uk/greencuba.htm

סוגיי ערוגות:

תלמים:

לאחר הכנת הקרקע מתלמים את השדה או הגינה עם מעדר או קולטיבטור או לאחר מחרשה, בתעלות קטנות בעומק 5 -15 ס"מתלוי בקרקע ובזמינות ההשקיה ובגידול הספציפי, תלמים אלו במרחקים של 15-20 ס"מושם זורעים או שותלים. תלמים משפרים ניקוז, אוספים מי גשם + לחות טל וקלים להכנה.  מתאים לכל גידולי הבעל, כולל שומשום, לירקות כרוב, ירקות תבלין (סלרי, פטרוזיליה, שמיר), חסה, עלי סלק, בצל.

לא מתאים לתירס, עגבנייה, פלפל, שורשיים שונים.

חלקת הצפה

מקובלת מאוד בחקלאות של אזורים בעליי כמות משקעים נמוכה, אך גם באזורים טרופיים בצורת הטראסה לגידולי אורז. החלקה מוצפת מידי פעם ע"י גשמים או שלחין, ומעלה קיבולת מים בקרקע הנוחה לצמחים. חלקת ההצפה משולבת לעתים גם עם עם תלמים.  נוצר ריבוע או מלבן ששוליו מוגבהים בחומר אדמה מחוץ לערוגה או ע"י סלעים או חומר אחר,  בגודל קטן עד בינוני.

גידולים מתאימים : בעיקר גידולי חורף, פרט לשורשיים.

בורות קומפוסט/זבל  'תילי גאיה'

שיטה הנהוגה בחקלאות מקיימת ברחבי העולם: אפריקה, ילידי אמריקה הצפונית, מזרח תיכון, ועוד, היא חוסכת אנרגיה ומהירה יחסית ונוחה למשקים מקיימים.  חופרים בורות  30-50 ס"מבמרחקים של חצי מטר אחד מהשני, מכניסים 5-10 ליטרבערך זבלים או/ו קומפוסט , מכסים וזורעים  ניתן אף לשים זבלים טריים או קומפוסט חצי בשל, תהליך הפירוק משלים את עצמו בבור.  שיטה זו טובה לעצים ולגידולים בעליי שירוש גבוה : תפוחי אדמה, בטטה, תירס.  טובה גם לעגבנייה, פלפל, חציל, אך רק אם מוצבת הדלייה התומכת בהם !

ערוגת קומפוסט /זבל  'ערוגת בורקס'

אם נחבר את 'תילי החולד' נקבל את 'ערוגת הבורקס', כלומר ערוגה אשר חופרים 20-30 ס"מקרקע ממנה וממלאים בתחתית 5-10 ליטרבערך קומפוסט\זבל (טרי או חצי בשל) למטר מרובע  ומכסים את האדמה המתוחחת בחזרה לערוגה שרוחבה צריך להיות

 80-120 ס"מבערך. בהגיע הצמח לבגרות שורשיו מתחברים לזבלים שהוצנעו עמוק בקרקע.  שיטה זו טובה לכל הגידולים הצורכים נוטריינטים במידה גבוהה בפיתוח פירות ,לאחר התפתחות שאינה דורשת יתר על המידה, כגון תירס, עגבנייה, פלפל, חציל (הדלייה מומלצת גם כאן), טובה לבטטה, חמנית הפקעות (ארטישוק ירושלמי), קאסאבה ויאם.

    ערוגות מוגבהות

ערוגות מוגבהות דורשות יותר השקעת אנרגיה בהקמתן ולכן אינן משומשות יתר על המידה בחקלאות מקיימת , ערוגות אלו טובות באזורים בעלי כמות משקעים גבוהה ובאדמות חרסיתיות. שיטה זו נהוגה בעיקר באירופה בחקלאות הגינה הביתית.

לאחר תיחוח והצנעת הזבלים/קומפוסט בקרקע משדדים את הקרקע (כך גם יוצרים את השבילים) לגובה 20-30 ס"מבערוגות שורה בנות 80-120 ס"מ, מחפים ושותלים/זורעים.

שיטה זו טובה לכל הגידולים הצורכים נוטריינטים במידה גבוהה כגון תירס, עגבנייה, פלפל, חציל (הדלייה מומלצת גם כאן), טובה גם לשורשיים, כרוביים, עלים ירוקים.

תיחוח כפול

שיטה הנהוגה ע"י ג'ון ג'בונס ממציא החקלאות הביו-אינטנסיבית היא תיחוח כפול בו בונים ערוגה מוגבהת מתחחים וחופרים קרקע ערוגה של 30 ס"מוממשיכים לתחח בתחתית עם קלשון לעומק 30 ס"מנוספים ולאחר מכן מכניסים בחזרה את הקרקע שהוצאה. שיטה זו מבטיחה חידור מים טוב וזמינות נוטריינטים נוחה לאורך זמן עד 5 שנים ויותר אין צורך לתחח.   עוד אינפורמציה http://www.minifarms.com/